פסקי דין ומאמרים בדיני תעבורה

“תמונה שווה אלף מילים”

הצלחתי לזכות נאשם שנרשם נגדו דו"ח חניה ומספר רכב לא היה קריא, הדו"ח היה על 150 ש"ח והנאשם קיבל 10,000 ש"ח.

כנגד לקוח נרשם דו"ח, המייחס לו עבירת חניה ובגינו ביקש להישפט.

לאחר שמיעת הראיות בתיק, זיכה בית משפט השלום את הנאשם, וקבע:

"ככלל עדות הפקח לא נסתרה, ואולם מולה ניצבת עדותו של הנאשם אשר דבק בגרסתו כי במועד זה לא שהה במקום, מאחר והאמנתי לעדותו של הנאשם ומאחר ולא נשללה האפשרות כי נפלה טעות בהקלדת מספר הרכב וכאשר לא נשללה האפשרות כי רשום שגויי היה גם הוא מביא לדגם רכב וצבע זהה לרכבו של הנאשם, אני מזכה את הנאשם מחמת הספק".

ערעור התביעה – נדחה

הוגש ע"י התביעה ערעור לבית המשפט המחוזי.

בהחלטתה קבעה כב' הש' נגה אהד כי:

"דין הערעור להידחות, טוב מראה עיניים מ-1,000 מילים, אין כל ערך לתמונת הרכב בהעדר הצגת לוחית הרישוי המצויה לעין כל, והיא "תעודת הזהות" של הרכב... אין די בתיאור הרכב כ"מזדה לבנה" בלא ציון מספר רישוי כדי לקשור בין המשיב לבין רכב המזדה הלבנה הספציפית נשוא כתב האישום".

עוד קבעה כי:

"הפקח לא רשם את מספר רישוי הרכב בכתב ידו... במצב הדברים כפי שהוצגו, קביעת בית משפט כי לא נשללת אפשרות לטעות בהקלדת מספר הרכב, נכונה היא. הצגת תמונת הרכב כשלוחית הרישוי ברורה וניתנת לקריאה, בבסיס הדו"ח, היתה מיתרת הדיון בבית משפט קמא...וככל הנראה היה מתייתר גם ערעור זה".

ובהמשך:

"לאור האמור... לא אוכל לומר כי הפקח עשה כל שניתן לזיהוי הרכב, ממש ממש לא, גם לא אוכל להתייחס למקצועיות הפקח בנסיבות אלה".

בית המשפט הוסיף וקבע כי האפשרות שהמשיב קיבל דו"ח בטעות היא סבירה בהחלט, וכי התביעה לא עמדה בנטל ההוכחה כנדרש במשפט פלילי:

"התביעה לא עמדה בנטל ההוכחה כי הרכב נשוא הדו"ח, הוא רכבו של המשיב כנדרש במשפט פלילי, ערכאת הערעור לא תתערב בממצאי מהימנות, אלא במקרים נדירים. ולא זה המקרה שיש להתערב בו".

פסיקת הוצאות – 10,000 ₪

לבסוף, ולאחר שהתייחס בית המשפט למשאב הזמן השיפוטי ולעומס המיותר שנוצר, נקבע:

"בא כח המשיב עותר לפסיקת הוצאות... מלכתחילה, מוטב היה שלא היה נרשם הדו"ח כפי שנרשם... לא היה מקום להגיש ערעור זה... נוכח כך, אני פוסקת הוצאות לטובת המשיב בסך 10,000 ₪ שישלמו בתוך 30 יום ממועד פסק הדין".