מאמרים נוספים:

(YNET כתבה שפורסמה באתר)

 

 

שתי הבדיקות שעבר נהג הצביעו על כמות גבוהה מהמותר של אלכוהול בדמו. אבל בשל הפער ביניהן, נאלץ השופט לזכות אותו.

 

 

 

 

בית המשפט לתעבורה בבאר שבע זיכה לאחרונה נהג ששתי בדיקות "ינשוף" העלו שנהג כשבדמו ריכוז אלכוהול גבוה מהמותר. השופט אלון אופיר קיבל את טענת ההגנה שלפיה הפער בין תוצאות הבדיקות, שעלה על 10%, פוסל את המדידה.

 

האירוע התרחש לילה אחד לפני כשנה. דגימת האוויר הראשונה שנלקחה מהנהג גילתה כי ריכוז האלכוהול בגופו עומד על 450 מיקרוגרם, הרבה מעבר למותר בחוק (240 מיקרוגרם, אם כי בהתאם לפסיקה בנושא משטרת ישראל לא מגישה כתבי אישום מתחת לכמות של 290 מיקרוגרם). מכיוון שהחוק מחייב ביצוע בדיקה כפולה, כעבור מספר דקות נדרש הנהג לנשוף אל מכשיר המדידה בשנית, ואילו הפעם נמצא ריכוז של 405 מיקרוגרם אלכוהול בנשיפתו.

 

 

ב-2015 הגישה המדינה כתב אישום שייחס לנהג עבירה של נהיגת בשכרות תוך שהסתמכה על הבדיקה הנמוכה יותר (בהתאם להוראות תקנות התעבורה). הנהג הכחיש שהיה שתוי וטען שלא היה לו ריח של אלכוהול, הופעתו הייתה מסודרת והוא עבר בהצלחה את בדיקת המאפיינים.

 

 

הוא גם תקף את בדיקות הינשוף. לטענתו, יש לפסול אותן שכן בין התוצאות של הבדיקות קיים פער העולה על 10%, שלפי תקנות התעבורה פוסל את המדידה. הנהג למעשה השווה את שתי התוצאות – אף שכל אחת מהן ניתנה בערכים אחרים (בכל בדיקת ינשוף יש שתי תוצאות עם שני ערכי מדידה שונים והנהג הצליב ביניהן).

 

 

השופט אלון אופיר הבהיר כי תקנות התעבורה אכן אוסרות על פער של יותר מ-10% בין התוצאות שהתקבלו לאחר בדיקה כפולה של נהג. במקרה הזה, מכיוון שבכל בדיקה נמדדים שני ערכים, הפער בין ארבע התוצאות לא יכול להיות גבוה יותר, גם אם מדובר בערכים שונים.

 

 

השופט הדגים את הוראת התקנות על ערכי משקל: נניח ששוקלים אבן בת 100 קילו במשקל דיגיטילי ובמשקל רגיל. בדיקה זו תבוצע פעמיים בכל משקל. החוק אוסר פער העולה על 10% בין כל תוצאות השקילות, שכן מבחינתו פער זה מעיד על חוסר דיוק. על מנת שתוצאות השקילה יהיו חוקיות, אם כך, הסטייה ביניהן לא צריכה לעלות על 10%.

 

 

במילים אחרות, ובהקשר לבדיקות הינשוף, השופט הסביר כי גם אם שיטות המדידה במכשיר שונות ומראות ערכים שונים, הרי שתוצאותיהן עדיין צריכות להניב תוצאות שהפער ביניהן לא יעלה על 10%.

 

מכיוון שהחוק אינו מגדיר האם הפער יימדד מהערך הנמוך לגבוה או ההפך (ומתמטית יש לכך חשיבות עצומה), השופט הסביר שיש לפעול לפי דרך החישוב הנוחה לנאשם. "40.5 מיקרוגרם הם עשרה אחוז מהערך הנמוך, ולכן כל תוצאה העולה על 445.5 מיקרוגרם בבדיקה נוספת מבין ארבע הבדיקות תהווה תוצאה החורגת מטווח הסטייה המקסימלי הקבוע בחוק", כתב השופט.

 

 

בהתאם לכך, השופט הסביר כי תוצאת הבדיקה – 450 מיקרוגרם – מהווה חריגה אסורה. התוצאה היא שבדיקות הינשוף פסולות מלשמש כראיה. בהתחשב בכך נותרה המדינה ללא ראיות, ולפיכך הנאשם זוכה.

 

 

 

 

 

  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בגלל הפערים בינשוף: זוכה מנהיגה בשכרות 

מאמרים נוספים